עוד דוגמה של טיפול בתינוקות בנושא של שינה

בעקבות הפוסט הקודם פנתה אליי אמא לילדה בת 1.3 שכבר שבוע וחצי היתה מתעוררת באמצע הלילה לשעתיים שלוש, עירנית לגמרי ולא מצליחה לחזור לישון.

הדבר הראשון שבדקתי הוא השעון הביולוגי, ואכן היה הפרש של 4 שעות בין השעון הביולוגי של הפעוטה לבין הזמן האמיתי. כיוונתי, אך קיבלתי שצריך עוד משהו.

בדקתי, ומבחן השריר שלח אותי לתחום הרגשי, למטריצה, שזאת טבלה שלפיה אנחנו בודקים כל מיני מושגים, ומה שנופל במבחן שריר, זה הנושא לטיפול – מידע ישירות מהתת-מודע. יצא (חוסר) אופטימיות ובדידות.

לאמא קצת הציק מה שיצא: בדידות הסתדר לה כי ראתה שהילדה נדבקת אליה ולא רוצה לעבור למיטה שלה שעד כה תמיד מאוד אהבה – אבל מה קשור אופטימיות?

הסברתי לה שאופטימיות זה בעצם היכולת להאמין שיהיה טוב. בגיל הזה אין עדיין תפיסה של זמן. כך אם כרגע יש קושי להישאר לבד בגלל פחד כזה או אחר, אז אצלה לא נתפס שזה רק זמני לכמה שעות, אלא כל דקה מרגישה כמו נצח... אז טיפול באופטימיות נשמע לי הגיוני ביותר...
חוץ מזה, הגוף אמר את שלו, אז קיבלתי הוראות וטיפלתי.

למחרת התאפקתי ולא שאלתי כלום 😇. יומיים אחרי אני מקבלת את הווטסאפ הבא:

היי,
מעדכנת שכבר שני לילות נפלאים. מוכנה לחזור למיטה שלה אחרי הנקה. לא מתעוררת לזמן ממושך, לא מתעוררת המון. תענוג!! הלוואי שימשיך ככה.
תודה רבה 😘🙏

איזה כיף שיש אייפק! 😊😊

אני רוצה לציין שאני מספרת פה על מקרים מהקליניקה רק אם יש לי אישור מפורש לספר. תודה רבה לאמא על המוכנות... 🙏🏻🌺🌻

​

​